תארו לעצמכם שאתם מתכננים תוכנית סודית ורוצים שאף אחד לא יחשוד בכם. מה הדרך הכי טובה לעשות את זה? בני יעקב עמדו מול חמור ושכם והציגו להם תנאים מאוד קשוחים כדי שהמשפחות יוכלו להתחבר. למה הם היו כל כך נוקשים? בדיוק בגלל זה! הם ידעו שאם מישהו מתכנן לרמות, הוא בדרך כלל מנסה להקל ולהיות נחמד כדי לפתות את הצד השני. כשהאחים הציבו תנאים כל כך קשים וברורים, הם גרמו לאנשי שכם לא לחשוד בהם בכלל.
כשהאחים דיברו, הם השתמשו במילה וְנָתַנּוּ, שמשמעותה "אנחנו ניתן". דרך המילה הזו הם הבהירו שהם אלה שקובעים ושולטים במצב. הם הסבירו שהם אלו שיבחרו אילו בנות לתת ואילו לקחת כרצונם. מעניין לדעת שמאוחר יותר, כשחמור ושכם ינסו לשכנע את תושבי העיר שלהם להסכים לעסקה, הם יהפכו את המילים ויגידו לאנשי העיר שדווקא הם, התושבים, אלו שייקחו וייתנו, רק כדי לשמח אותם ולגרום להם להסכים.
האחים גם אמרו וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד. הם התכוונו שהדרך היחידה להתחבר באמת היא שאנשי שכם ישנו את עצמם וייכנסו לברית של ה'. ומה יעקב חשב על כל זה? הוא שתק ולא התערב. יעקב באמת קיווה שאנשי העיר ישנו את דרכם לטובה ויצטרפו לאמונה בה'. הוא ידע שהעיר שכם היא מקום מיוחד שעוד מימי קדם היו בו אנשים שהאמינו בה', ולכן הוא באמת הסכים לרעיון שהם יתגיירו ויהפכו לחלק מהמשפחה.