תארו לעצמכם שאתם נמצאים במצב מתוח מאוד מול אנשים שפגעו בכם, ואתם מנסים לחשוב על תוכנית חכמה כדי להציל את האחות שלכם. זה בדיוק מה שקרה לבני יעקב. הם עמדו מול אנשי העיר שכם והציבו להם תנאי. הם אמרו להם: אַךְ־בְּזֹאת נסכים לחיות יחד, כלומר רק בתנאי אחד. בני יעקב אמרו להם שאנחנו נֵאוֹת לבקשה שלכם. המילה הזו לא קשורה ליופי, אלא פשוט אומרת "אנחנו נסכים".
התנאי שלהם היה: אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ. בני יעקב דרשו שכל הגברים בעיר יסכימו לְהִמֹּל, כלומר לעבור ברית מילה בדיוק כמוהם. אבל הם לא התכוונו רק למעשה עצמו. הם רצו שאנשי שכם באמת יהיו כמותם, יעזבו את עבודת האלילים שלהם ויתחילו להתנהג בצורה טובה ומוסרית. בני יעקב היו בטוחים שאנשי העיר יסרבו לדרישה כל כך קשה, ואז יהיה להם תירוץ מוצדק פשוט לקחת את אחותם דינה ולחזור הביתה.
אבל קרה משהו בלתי צפוי, אנשי שכם הסכימו. הבעיה הייתה שהם לא באמת התכוונו לקיים את ההבטחה. הם עשו זאת רק מתוך תאוות בצע, כי הם תכננו לגזול את הרכוש של בני יעקב, ובסתר הם המשיכו לעבוד אלילים. בגלל שהם פעלו מתוך כוונות רעות ותכננו לשדוד את המשפחה, ההסכם הופר. זה מה שגרם לכך שפעולת ההצלה של שמעון ולוי הייתה מוצדקת, כי הם הבינו שעומדים מולם אנשים שלא באמת שינו את דרכם ועדיין מסכנים אותם.