בני יעקב מציבים תנאי יחיד להשתלבות משותפת, ומצהירים כי אַךְ־בְּזֹאת יסכימו ויתרצו לבקשת אנשי שכם. המילה נֵאוֹת מבטאת את הסכמתם לאפשר למקומיים ליהנות מהם, אך מילת המיעוט בתחילת הפסוק מרמזת כי הם מעולם לא הבטיחו באמת למסור את דינה. הדרישה אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ אינה מסתכמת בכך שכל זכר יסכים לְהִמֹּל בפעולה סבילה של ברית פיזית, אלא תובעת השוואה רוחנית של עזיבת האלילות וקבלת עול מצוות. למעשה, האחים הניחו מראש כי התושבים יסרבו לדרישה קשה זו, וכך תיווצר עבורם עילה מוצדקת לחלץ את אחותם.
בראשית, פרק ל״ד, פסוק ט״ו
פרשת וישלח
אַךְ־בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כׇּל־זָכָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.