בראשית, פרק ל״ד, פסוק י׳

חמור מתעלם מהאירוע הקשה שאירע ומציע למשפחת יעקב שיפור מעמד משמעותי, מתוך הבנה שישיבתם בארצו תביא לו תועלת רבה. בהבטחתו וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ, הוא מזמין אותם למגורי קבע בחברה אחת ובמקומות המובחרים שבעיר, תוך ביטול כל ההגבלות שהיו נהוגות באותה תקופה כלפי גרים. קריאתו וּסְחָרוּהָ מעניקה להם רשות חריגה לנוע בחופשיות, לייבא ולייצא, והיא נועדה להפגין את רוחב לבו אף על פי שבני יעקב היו רועי צאן ולא עסקו במסחר מעולם. שיא ההצעה מגולם במילים וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ, המאפשרות ליעקב לרכוש אחוזות עולם ולהפוך לתושב קבע השווה לגדולי העיר, כאשר ישנה דעה כי הבטחה זו אף מרחיקה לכת ומשמעותה שהארץ תעבור לבעלותם המלאה.