בראשית, פרק ל״ד, פסוק י״ט

שכם וְלֹא אֵחַר, כלומר לא השתהה כלל, אלא הזדרז לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר ופעל מיד למול את עצמו כדוגמה אישית או לכנס את בני עירו כדי לשכנעם להימול. פעולתו המהירה מוסברת בכך שכִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב, מונח המצביע לא רק על תשוקה אלא גם על שאיפה לתועלת מעשית וכלכלית מחיבור למשפחתה. אף על פי שוְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו, בהיותו הבן הבכור ויורש העצר, הוא לא נמנע מלהשפיל את עצמו למען הנישואין. מעמדו הרם, יחד עם היותם של בני עירו איכרים ונתינים המשועבדים לו, העניקו לו את הכוח השלטוני לגרום להם לציית בעיוורון ולהסכים לפעולה כה כואבת.