לאחר הריגת אנשי שכם, בני יעקב נוהגים בעיר כבשטח כבוש ולוקחים את חֵילָם, שהוא הממון, הרכוש, וכן העבדים והשפחות. הכתוב מבחין בין שתי פעולות שונות: שָׁב֖וּ, שמשמעותה לקיחה בשבי ולא חזרה למקום, מתייחסת לנפשות דוגמת נְשֵׁיהֶ֔ם וכן טַפָּם, שהם הילדים והילדות. לעומת זאת, הפועל וַיָּבֹ֑זּוּ מתאר את ביזת הרכוש, כאשר ייתכן שבני יעקב לקחו לעצמם רק חלק מהשלל והפקירו את השאר לאחרים. בנוסף הם לוקחים אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת, כלומר מטלטלים וכלי בית שאינם מיועדים לשימוש או לאכילה מיידית. ציון המילה בַּבָּֽיִת בלשון יחיד מכוון לביתו הפרטי של כל חלל, או לחלופין לבית מרכזי וחשוב אחד כמו ביתו של חמור או שכם.
בראשית, פרק ל״ד, פסוק כ״ט
פרשת וישלח
וְאֶת־כׇּל־חֵילָ֤ם וְאֶת־כׇּל־טַפָּם֙ וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.