בראשית, פרק ל״ד, פסוק י״ב

שכם מבקש להפוך את מעשה האלימות לנישואין חוקיים, ומנסה לקנות את מחילת המשפחה באמצעות פיצוי כלכלי מופלג. הוא מזמין אותם לדרוש כל סכום שירצו, באומרו הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד, ומבטיח לשלם הן מֹהַר, שהוא סכום הכתובה הבסיסי לבתולה, והן וּמַתָּן, שהם מגדנות, כסף וזהב המיועדים למשפחה. בהבטחתו וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי, שכם מתחייב להעביר את הרכוש לידיהם באופן מיידי ומוחלט עוד בטרם הנישואין. הוא מבקש שימסרו לו את הַנַּעֲרָ, כינוי שנועד להדגיש את התאמתה לנישואין, מתוך תקווה שהסכמת המשפחה לעסקה תרגיע את דינה הבוכייה והמסרבת לו. שכם סבור בטעות שהעושר יכשיר את החטא, אך עבור בני יעקב מדובר בפגם מוסרי שאינו ניתן לכפרה בממון.