בראשית, פרק ל״ד, פסוק כ״א

פרשת וישלח

Genesis 34:21Sefaria

הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃

חמור ושכם נושאים נאום כדי לשכנע את עמם למול את עצמם, תוך הסתרת המניע האישי של אהבת דינה והצגת ההתמזגות עם משפחת יעקב כהזדמנות חברתית וכלכלית. כדי להרגיע את החשש מנקמה אלימה, הם מכריזים כי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ, כלומר פניהם לשלום בלב שלם, או לחלופין שהם ישלימו את כלכלת העיר כסוחרים וכבעלי ברית. הם מפיגים את החשש מצפיפות בהבטחה כי וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם לִפְנֵיהֶם, שכן המקומות, המכונים כאן ידיים, מוקפים בשטחי מרעה ריקים שיכילו את כולם, וכניסת המשפחה העשירה תזרים קונים והון שייטיבו עם התושבים. לבסוף, הם משתמשים בתחבולה וטוענים אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים, כדי ליצור בקרב אנשי העיר תחושת עליונות ושליטה שתגרום להם להסכים לכאב המילה ללא התנגדות.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ׳
פסוק כ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.