בראשית, פרק מ״ו, פסוק י״ז

מניין וּבְנֵי אָשֵׁר כולל את בניו, יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה, את וּבְנֵי בְרִיעָה, שהם חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל, וכן את וְשֶׂרַח אֲחֹתָם, שהיא הנכדה היחידה של יעקב המוזכרת ברשימת היורדים למצרים. אזכורה נובע מחשיבותה ומאריכות ימיה, בעוד שאר בנות המשפחה לא נמנו משום שמתו, נשארו בכנען עם בעליהן, או שנישאו לאחיהן ונכללו בביטוי הכללי של נשי בני יעקב. התורה מכנה אותה אחות הבנים ולא בתו של אשר כחלק מסגנון מקראי התולה את הבת באחיה, שכן כחלק מצאצאיו הביולוגיים של יעקב היא בהכרח בתו של אשר. מנגד, יש המסבירים כי היא מכונה כך משום שהייתה בתה של אשת אשר מאיש אחר, ולכן נחשבה אחותם מצד האם בלבד.