הירידה למצרים היא רגע תשתיתי עבור האומה המתהווה, והתואר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מתייחס הן לבני יעקב והן לזרע האבות כולו. השימוש בלשון הווה במילה הַבָּאִים מציב את הקורא בשעת ההתרחשות המדויקת, ומדגיש את חסדי ה' שהפך משפחה קטנה של שבעים נפש לעם עצום. הסמיכות של יַעֲקֹב וּבָנָיו מלמדת על מדרגתם הרוחנית הגבוהה של הבנים שהשתוו לאביהם, וכן מסייעת להשלים את מניין שבעים הנפשות. מכיוון שבחישוב צאצאי לאה חסרה נפש אחת, ההסבר המרכזי הוא שיעקב עצמו נכלל בספירה בשל אחדותה המוחלטת של המשפחה. לחלופין, המילים בְּכֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן רומזות שראובן נספר כשתי נפשות בזכות בכורתו, וכך הושלם המניין.
בראשית, פרק מ״ו, פסוק ח׳
פרשת ויגש
וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֧וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.