המעבר של משפחת יעקב מארץ כנען למעצמה המצרית אינו נעשה כניסה אקראית של פליטי רעב, אלא כמהלך מתוכנן ומחושב. בטרם חציית הגבול וההשתקעות בארץ החדשה, יעקב בוחר לשלוח כוח חלוץ כדי להכין את הקרקע לקראת הבאות, הן מבחינה פיזית ופוליטית והן מבחינה רוחנית.
הבחירה ביהודה לשליחות זו, וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו, נבעה מהיותו הנציג הבולט של האחים [ביאור שטיינזלץ], וכן בזכות היותו הגיבור והזריז שבהם [רבנו בחיי]. משימתו של יהודה מוגדרת במילים לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה. המילה לְפָנָיו מוסכמת על הפרשנים כציון זמן - קודם שיגיע יעקב עצמו למקום [רש"י, ברטנורא]. עם זאת, סביב משמעות המילה לְהוֹרֹת מתפצלים הפרשנים לשני אפיקי מחשבה עיקריים: האפיק המעשי-לוגיסטי והאפיק הרוחני.
במישור המעשי, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמטרה הייתה ניווט והכנת השטח. יעקב ביקש שיהודה יקבל מיוסף הנחיות מדויקות כיצד להגיע לארץ גושן, כדי שלא יתעו בדרך או ייפלו קורבן לשודדים [רלב"ג]. הכוונה הייתה להוביל את המשפחה ישירות לאזור המרעה של גושן, תוך עקיפת עיר הבירה המרכזית של מצרים [חזקוני, צאינה וראינה]. פרשנים אחרים מסבירים שהמטרה הייתה ממש לפנות מקום ולהכין את בתי המגורים לקראת בוא המשפחה [רש"י, ספורנו]. מעבר לכך, היה כאן צעד דיפלומטי חכם: יעקב, שהכיר את חוקי העולם, לא רצה להצטייר כמי שפולש ומתיישב על דעת עצמו בחבל ארץ זר. לכן, הוא שלח את יהודה כדי לקבל הוראה רשמית מיוסף, שליט מצרים, להיכנס לגושן [רש"ר הירש]. דעה נוספת גורסת כי יהודה נשלח רק כדי להודיע ליוסף שיעקב כבר חונה בגושן, על מנת שיוסף יצא לקראתו לשם [אברבנאל, אלשיך].
במישור הרוחני, רבים מהפרשנים מתבססים על כך שהמילה לְהוֹרֹת גזורה מהשורש של הוראה ותורה. לפי גישה זו, יהודה נשלח כדי לייסד בית מדרש שבו ילמדו השבטים תורה [רש"י, רבנו בחיי]. הצורך להקים את המוסד הרוחני עוד בטרם כניסת המשפחה נבע מההבנה שארץ מצרים שטופה בעבודה זרה. יעקב, שהובטח לו כי ה' ירד עמו מצרימה, שלח את יהודה לטהר את המקום מגלולים ולהכין משכן טהור שבו תוכל השכינה לשרות [משכיל לדוד, שפתי כהן]. יתרה מכך, יעקב הבין שהמפתח להמשכיות העם בגלות הוא החינוך. הוא בחר להטיל משימה זו דווקא על יהודה ולא סמך על מוסדות שאולי יוסף הקים, משום שהקמת מרכז תורני דורשת אדם שיהיה מנותק מענייני החומר ופנוי לחלוטין לעסק התורה, בניגוד ליוסף שהיה שקוע עד צוואר בניהול הממלכה המצרית [חומש קה"ת].