רשימת היורדים למצרים מפרטת את הרכב משפחת אשר, אך מעלה תהיות לגבי מבנה משפחת יעקב ואופן הרישום המקראי. מתוך שבעים הנפשות שירדו למצרים, ישנו פער בולט בין מספר הזכרים הרב לבין שתי נקבות בלבד המוזכרות בשמן, דינה ושרח. פער זה נובע מכך שהתורה נוהגת להזכיר לידת בנות רק כאשר יש להן חשיבות עלילתית מיוחדת [קונטרס חיבה יתירה].
באשר לשאר בנות המשפחה שלא הוזכרו, קיימות מספר גישות. דעה אחת גורסת כי התאומות שנולדו עם השבטים מתו בטרם הירידה למצרים [רש"י המובא בטור]. מנגד, יש הסבורים כי השבטים נשאו את אחיותיהם התאומות לנשים, והן אינן נספרות משום שהתורה מתמקדת בהדגשת הנס הגדול של ריבוי העם במצרים, וכן משום שהאיש ואשתו נחשבים ליחידה אחת [רמב"ן המובא בטור]. גישה נוספת מציעה שיעקב השיא את בנותיו מחוץ למשפחה ולכן הן נשארו בכנען, בעוד שדינה ירדה למצרים בעקבות הפגיעה בה בשכם שמנעה ממנה להינשא, ושרח ירדה עמם משום שהייתה עדיין פעוטה [קונטרס חיבה יתירה].
הכתוב מתייחס לשרח במילים וְשֶׂרַח אֲחֹתָם, ומתעוררת השאלה מדוע היא מכונה "אחותם" ולא "בתו" של אשר, כפי שדינה כונתה בת יעקב. הגישה המרכזית בקרב מספר פרשנים היא ששרח לא הייתה בתו הביולוגית של אשר, אלא בתה של אשתו מנישואים קודמים. לפיכך, היא הייתה אחותם של בני אשר מצד האם בלבד, וגדלה בבית יעקב מגיל שלוש [פענח רזא, הכתב והקבלה].
עם זאת, פרשנים אחרים דוחים בתוקף אפשרות זו. לטענתם, לא ייתכן ששרח הייתה בת חורגת, שכן הכתוב מדגיש שכל הנמנים ברשימה הם יוצאי ירכו של יעקב, כלומר צאצאיו הביולוגיים. לשיטתם, שרח הייתה בתו הביולוגית של אשר, והשימוש בביטוי "אחותם" הוא פשוט סגנון מקראי מקובל של שיוך הבת לאחיה [הטור הארוך, הכתב והקבלה].
אזכורה של שרח ברשימה רומז לייחודה. ייתכן שהיא הוזכרה משום שהייתה הנכדה היחידה במשפחת יעקב שנולדה עוד בארץ כנען, או בשל דמותה המיוחדת, שכן הייתה קרובה מאוד ליעקב וזכתה ממנו לברכות רבות ולאריכות ימים מופלגת [ביאור שטיינזלץ].