בראשית, פרק מ״ו, פסוק כ״ו

משפחת יעקב הנמצאת בעיצומו של המסע למצרים מתוארת בלשון יחיד כנֶפֶשׁ אחת, משום שכל בניה מאוחדים באמונה בה' ובאהבת אחים נטולת קנאה. המילה הַבָּאָה מציינת פעולה המתרחשת בהווה בעודם בדרך, והביטוי יֹצְאֵי יְרֵכוֹ מתייחס בעדינות לכלל צאצאיו הביולוגיים הישירים, כולל הבנות. המניין הפיזי של הנוסעים עומד על שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, שכן הוא מחסיר מן השבעים את יעקב עצמו ואת יוסף ובניו שכבר שהו במצרים, ויש המסבירים כי המניין מחסיר את יוכבד שנולדה רק עם הכניסה לארץ. ספירה זו נערכה מִלְּבַד נְשֵׁי בְנֵי־יַעֲקֹב, שהוצאו מהחשבון משום שהיו נכריות ואינן מזרע יעקב, או משום שהכתוב מונה נשים רק כאשר יש להן תפקיד היסטורי משמעותי.