בראשית, פרק מ״ז, פסוק י״ב

בשנות הרעב הכבדות לקח יוסף אחריות על משפחתו, וכך וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו במזון חינם, כהשבת טובה תחת רעה מתוך הבנה שזו תוכנית ה'. הוא סיפק להם לֶחֶם לְפִי הַטָּף, ביטוי המכוון לכלל בני הבית, למספר הילדים המדויק, או לזקנים ולחולים שזכו ללחם איכותי ונקי המותאם לעיכולם. ייתכן שחלוקה זו נעשתה בשפע כדי לפצות על אובדן המזון שילדים נוטים לפורר, שכן הם אינם מבינים את הצורך בצמצום. מנגד, יש המסבירים שהמזון ניתן דווקא במידה מדויקת וללא מותרות, מתוך עיקרון מוסרי שאין להפריז באכילה בשעה שהציבור סובל מרעב.