בראשית, פרק מ״ז, פסוק י״א

בניגוד לכוונתם המקורית של בני יעקב לשהות במצרים באופן זמני, וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו כתושבי קבע לכל דבר. לשם כך הוא וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, כלומר נחלה קבועה המקבעת את מעמדם החוקי והופכת אותם לאזרחים שווי זכויות מן השורה. נחלה זו מוקמה בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס, שהייתה החלקה המשובחת ביותר בתוך אזור גושן, או לחלופין אזור מגורים נפרד ומשובח ששכן בסמוך לאזורי המרעה. אף על פי שיוסף היה השליט העליון, הוא הקפיד לפעול כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה ונמנע מלהעניק קרקעות כה טובות למשפחתו ללא רשות מפורשת וצו ישיר מאת המלך.