רגע יציאת הנשמה ועלייתה למקום מנוחת הצדיקים מתואר מפי יעקב במילים וְשָׁכַבְתִּי עִם־אֲבֹתַי. מיד לאחר מכן הוא מנחה את בנו וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, מתוך התנגדות נחרצת לקבורה באדמה טמאה, חשש מהפיכת קברו לעבודה זרה, ורצון למנוע את ייסורי מסע הגוף מתחת לאדמה לעת תחיית המתים. ההוראה וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם נועדה להבטיח את הטמנתו במערת המכפלה, כדי לשהות לצד אבותיו, להיאחז בקרקע שנרכשה על ידם כחוק ולהגיע לשלמות באדמת הקודש. בתגובה מצהיר יוסף אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ, ומבטיח כי יוציא את הדבר אל הפועל מרצונו החופשי ומתוך כיבוד אב, ללא צורך בהשבעה שתציג אותו כמי שפועל מתוך כורח.
בראשית, פרק מ״ז, פסוק ל׳
פרשת ויחי
וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֙נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.