בראשית, פרק מ״ז, פסוק י״ז

כאשר אזל הכסף לחלוטין במצרים, נאלצו התושבים להמיר את בעלי החיים שלהם תמורת מזון בסיסי, ולכן וַיָּבִיאוּ אֶת מִקְנֵיהֶם אֶל יוֹסֵף והוא סיפק להם לֶחֶם. העסקה התבצעה על פי שווי הבהמות: תחילה שילמו בַּסּוּסִים היקרים והמובחרים שהוערכו ונמכרו בנפרד, לאחר מכן וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר שנמסרו כעדרים שלמים ללא ספירה מדוקדקת, ולבסוף וּבַחֲמֹרִים שנמכרו בספירה מדויקת ובמחיר קבוע לכל חמור. יוסף דאג לעם, ופעולה זו מתוארת במילה וַיְנַהֲלֵם, שמשמעותה כי הוא כלכל אותם והעניק להם נחמה ורוגע, או לחלופין שחילק להם את המזון באיטיות ובהדרגה כדי למנוע חולי ומוות מאכילה מרובה ופתאומית לאחר רעב ממושך. השלמת המהלך התרחשה בַּשָּׁנָה הַהִוא, שהייתה השנה השנייה או השישית לרעב.