קרה לכם פעם שהייתם חייבים להשיג משהו חשוב, אבל גיליתם שהקופה שלכם ריקה לגמרי? במצרים העתיקה, הרעב היה כל כך כבד עד שלאנשים פשוט לא נשאר כסף כדי לקנות אוכל. כשהם הבינו שאין להם ברירה, הם החליטו לתת ליוסף את הדבר הכי יקר וחשוב שהיה להם: בעלי החיים שלהם, ובתמורה יוסף נתן להם לחם.
יוסף קיבל מהם קודם כל את בעלי החיים המובחרים ביותר, ולכן כתוב שהם שילמו בַּסּוּסִים. סוסים היו שווים המון כסף, ולכל סוס היה מחיר אחר, אז יוסף העריך וקנה כל סוס בנפרד. אחר כך הם הביאו לו עדרים שלמים, שנקראים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר. כיוון שהיו כל כך הרבה כבשים ופרות, יוסף לא ספר אותם אחד אחד, אלא לקח אותם יחד כעדר שלם. בסוף הם שילמו גם וּבַחֲמֹרִים, שאותם יוסף כן ספר במדויק כי לכל חמור היה מחיר קבוע. פרט מעניין הוא שחזירים לא מוזכרים כאן בכלל, וזה רומז לנו שאסור לסחור בבעלי חיים טמאים.
יוסף לא רק נתן להם אוכל, אלא גם דאג להם מכל הלב. המילה וַיְנַהֲלֵם מלמדת אותנו שיוסף חילק להם את המזון בצורה שהרגיעה אותם ונתנה להם נחמה בתקופה הקשה. כל העסקה הזו התרחשה בַּשָּׁנָה הַהִוא, השנה שבה נגמר למצרים הכסף והם נאלצו למסור את בעלי החיים שלהם כדי לקבל אוכל ולהמשיך לחיות.