בראשית, פרק מ״ז, פסוק י״ח

לאחר שמיצו את כל משאביהם, המצרים באים ליוסף בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, בין אם זו השנה השנייה לרעב עצמו ובין אם זו השנה השנייה מאז שאזל כספם. הם מבהירים לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי, כלומר איננו מסתירים הון סודי, ומציינים כעובדה ודאית או כהשערה התלויה בחישוביו של יוסף כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף ועבר בשלמותו אליו. מכיוון שגם וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי ועבר לבעלותו הבלעדית, הם מודים שלֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ, אלא גופנו, וְאַדְמָתֵנוּ. בייאושם, הם מציעים להפוך לרכושו הישיר של המלך בתקווה שמזלו יגן עליהם ממוות ויחזיר את הברכה לאדמה.