בראשית, פרק מ״ז, פסוק ו׳

פרעה מעניק ליוסף סמכות מוחלטת לדאוג למשפחתו ומבהיר כי אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא, ולכן אין לו צורך לבקש רשות מיוחדת להתיישבותם. הוא מורה לו בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, שכן אזור זה הוא המובחר ביותר, אך גם מותיר בידם את הבחירה היכן להתגורר ואף מאפשר להפריד בין מקום מנוחתו של יעקב לאזורי המרעה של בניו. המלך מוסיף וְאִם־יָדַעְתָּ, כלומר אם תרצה בכך תוכל למנותם לתפקידים רשמיים, בתנאי שוְיֶשׁ־בָּם אַנְשֵׁי־חַיִל מומחים ונאמנים הניחנים בגבורה להגנת העדרים, ואז וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל־אֲשֶׁר־לִי. ניהול נכסי המלך לא נחשב לתועבה במצרים, בין אם משום שמדובר בסוסי הצבא, בגידול צאן לצמר ולא לשחיטה, או בשל מוצאו הזר של פרעה שהחזיק בקר בניגוד למנהג המקומי.