בראשית, פרק מ״ז, פסוק י״ג

בניגוד לשפע שזכתה לו משפחת יעקב, המציאות בחוץ הייתה עגומה והעם המצרי שקע במשבר קיומי. הכתוב מתאר במבט לאחור את תחילת הרעב לפני שיעקב הגיע וגרם להפסקתו, או לחלופין את שלביו המאוחרים, ומציין כי וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ. התבואה המעטה עורבבה עם פסולת ולא התאימה לאפייה, כך שגם מי שאכל נותר מרוקן, כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד. המשבר הכה בעוצמה באזורים אלו בלבד, וגרם למצב שבו וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב. מילה זו מבטאת את אפיסת הכוחות של האדמה ושל התושבים, שהלכו והידרדרו מחולשה גופנית עצומה לבלבול, לאובדן דרך ואף לשיגעון ולטירוף הדעת.