יצא לכם פעם להגיע למקום חדש ולחשוב שאתם נשארים בו רק לקצת זמן, אבל בסוף גיליתם שזה הופך לבית הקבוע שלכם? זה בדיוק מה שקרה ליעקב ולבניו. הם הגיעו למצרים רק בגלל הרעב וחשבו שיהיו שם אורחים זמניים. אבל יוסף רצה לדאוג להם באמת, ולכן הוא נתן להם אֲחֻזָּה. מה זה אומר? זו לא סתם חלקה, אלא נחלה קבועה עם בתים ושדות. המילה הזו מזכירה לנו את המילה לאחוז, כי האדמה ממש מחזיקה את האדם ונותנת לו ביטחון. בזכות זה הם הפכו לתושבים קבועים ורשמיים במצרים, ממש כמו כולם. העובדה הזו מראה לנו כמה לא הוגן היה היחס של המצרים אליהם הרבה שנים אחר כך, כשהפכו אותם לעבדים בניגוד לחוק.
יוסף הושיב את משפחתו בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס. האזור הזה היה החלק הכי טוב, יפה ומשובח בתוך ארץ גושן הגדולה. יוסף בחר עבורם את המקום המוצלח ביותר שאפשר לבקש כדי שיהיה להם נוח ונעים.
אולי תשאלו את עצמכם, איך יוסף יכול היה פשוט לחלק אדמות כל כך טובות למשפחה שלו? הרי הוא היה השליט ויכול היה לעשות כרצונו. התשובה נמצאת במילים כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה. יוסף מלמד אותנו כאן שיעור חשוב בדרך ארץ ונימוס. למרות שהיה לו כוח אדיר במצרים, הוא לא לקח את האדמות הטובות ביותר למשפחתו בלי לבקש רשות מפורשת ולקבל צו ישיר מהמלך פרעה.