יצא לכם פעם לעבור דירה או להגיע למקום חדש שאתם לא מכירים? זה יכול להרגיש קצת מוזר בהתחלה. תארו לעצמכם מצב שבו ארץ שלמה אורזת את החפצים שלה ועוברת למקום אחר! זה בדיוק מה שיוסף עשה במצרים. אחרי שהמצרים מכרו את השדות שלהם לפרעה בגלל הרעב, יוסף העביר אותם לגור במקומות חדשים. למה הוא עשה את זה? קודם כל, כדי שהם יבינו ויזכרו שהשדות כבר לא שלהם אלא שייכים לפרעה. אם הם היו נשארים באותו בית ובאותה חלקה, הם היו עלולים לחשוב שהאדמה עדיין שלהם.
אבל יוסף עשה את זה בצורה מתחשבת. המילה לערים מלמדת אותנו שיוסף לא פיזר כל אדם לבדו למקום לא מוכר, אלא העביר קהילות שלמות יחד מעיר אחת לעיר אחרת. ככה אנשים נשארו קרובים למשפחה ולחברים שלהם, והמעבר היה קצת יותר קל. המילים מִקְצֵה גְבוּל־מִצְרַיִם וְעַד־קָצֵהוּ מראות שזה לא קרה רק באזור קטן, אלא בכל רחבי מצרים, מקצה אחד ועד הקצה השני. המילה אֹתוֹ באה להדגיש שבעוד שהאדמה עברה לפרעה, את העם עצמו יוסף העביר פיזית ממקום למקום.
מעבר לזה, היה ליוסף מניע חכם ומרגש שקשור למשפחה שלו. יוסף ידע שבקרוב האחים שלו ואבא שלו יעקב יגיעו לגור במצרים. הוא דאג שאולי המצרים יציקו להם ויגידו להם שהם גולים וזרים שהגיעו מארץ אחרת. כדי להגן על המשפחה שלו מראש, יוסף דאג שכל המצרים יעברו דירה. עכשיו, כשכל המצרים היו בעצמם חדשים בעיר שלהם, אף אחד לא יכול היה להתנשא על בני ישראל ולקרוא להם זרים, כי כולם בממלכה הפכו לזרים בעצמם.