בראשית, פרק מ״ז, פסוק ז׳

יצא לכם פעם לחשוב איך הייתם מתנהגים אם הייתם מוזמנים לפגישה אישית עם המלך הכי חזק בעולם? כשיוסף מכניס את אבא שלו לארמון של מלך מצרים, כתוב וַיָּבֵא. המילה הזו מלמדת אותנו שיוסף ליווה את יעקב בכבוד גדול. ה' עשה חסד עם יעקב, ובמקום שהוא יגיע למצרים כמו אדם מסכן ומושפל, הוא נכנס כמו מנהיג חשוב. יוסף מוביל את אביו עד למקום הכי מכובד בארמון, ממש ליד כיסא המלכות, ושם וַיַּעֲמִדֵהוּ. יעקב לא משתחווה לפרעה, אלא עומד זקוף. הוא והבנים שלו הגיעו כאורחים של יוסף ולא כעבדים, ולכן הפגישה הזו היא ממש כמו פגישה בין שני מנהיגים שמכבדים אחד את השני. ברגע שהם נפגשים, וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב את פרעה. הברכה הזו היא בעצם אמירת שלום מנומסת, כמו שנהוג לעשות כשנכנסים לבקר מלך. יעקב הקדים לפנות אל פרעה בנימוס, ובכך הוא מלמד אותנו שיעור חשוב על דרך ארץ ועל החשיבות של הליכות ונימוסים.