בראשית, פרק מ״ז, פסוק י׳

תארו לעצמכם שאתם מסיימים פגישה עם מלך גדול וחשוב. איך הייתם נפרדים ממנו? כשפגישתם של יעקב ופרעה מגיעה לסיומה, יעקב נפרד מהמלך. המילה וַיְבָרֶךְ מלמדת אותנו שיעקב נהג בנימוס ובירך את פרעה לפני שהלך, כפי שמקובל כשנפרדים ממלך ורוצים לבקש רשות לצאת. אבל הברכה הזו לא הייתה רק אמירת שלום מנומסת, אלא ברכה אמיתית ומיוחדת. במצרים כמעט ולא יורד גשם, והאנשים שם תלויים במי נהר הנילוס שאמורים לעלות ולהשקות את השדות. באותו זמן היה רעב כבד כי הנהר לא עלה כבר שנתיים. לכן, יעקב בירך את פרעה שהנילוס יעלה לקראתו. הברכה עבדה בצורה מדויקת, ובכל פעם שפרעה יצא לטייל על שפת הנהר, המים היו עולים בדיוק באותו הרגע לקראתו והרעב פסק. לברכה הזו הייתה מטרה חשובה. המצרים חשבו שהנילוס הוא סוג של אל, ויעקב רצה להראות להם שהנהר כפוף רק לרצון של ה'. בסוף הפגישה, כשיעקב יצא לדרכו, התורה משתמשת במילים מִלִּפְנֵי פַרְעֹה. המילים האלו מראות לנו איך בדיוק יעקב יצא מהארמון. כדי לתת כבוד למלך, יעקב לא סובב אליו את הגב והלך, אלא יצא כשהפנים שלו עדיין מופנות אל פרעה, והוא פסע לאחור צעד אחר צעד, עד שיצא מהחדר.