קרה לכם פעם שהייתם צריכים לבקש טובה ממש גדולה וחשובה, וחשבתם היטב למי כדאי לפנות? כשיעקב אבינו הרגיש שזמנו בעולם הולך ומתקצר, הוא היה צריך לבחור למי להעביר את הבקשה החשובה ביותר שלו. התורה מספרת שוַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. יעקב עדיין לא היה חולה, אבל הוא פשוט הרגיש שהכוחות של הגוף שלו נחלשים. מעניין שהתורה קוראת לו כאן בשם "ישראל" ולא יעקב. הסיבה היא שהשם "ישראל" מסמל את הנשמה והרוחניות שלו. כשהגוף הפיזי נחלש בגלל הגיל, דווקא הנשמה והצד הרוחני הופכים להיות הדבר החזק והחשוב ביותר.
כדי לבקש את בקשתו, יעקב מחליט לקרוא דווקא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף. למה הוא לא קרא לראובן הבכור או ליהודה? כי יוסף הוא השליט של מצרים, ורק לו יש את הכוח האמיתי והיכולת לקיים בקשה כל כך מורכבת. יעקב פונה אליו גם בתור הבן שלו שצריך לכבד אותו, וגם מכבד אותו בתור יוסף השליט החזק. הוא מבקש ממנו בעדינות: אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, ממש כמו שמדברים אל מלך חשוב.
מיד לאחר מכן יעקב מבקש: שִׂים־נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי. זו הייתה הדרך המיוחדת שלהם פעם להישבע הבטחה חזקה מאוד. יעקב רצה שיוסף יישבע לו, כדי שאם פרעה מלך מצרים לא יסכים לבקשה, יוסף יוכל להגיד לו שהוא פשוט חייב לקיים אותה כי הוא נשבע לאבא שלו. יעקב מבקש מיוסף שיעשה איתו חֶסֶד וֶאֱמֶת. הכוונה היא ל"חסד של אמת", שזהו החסד הכי טהור ואמיתי שאפשר לעשות. למה? כי כשעוזרים לאדם שנפטר, יודעים שהוא לא יוכל להחזיר לנו טובה או לתת לנו פרס. עושים את זה רק מתוך אהבה אמיתית.
ומהי אותה בקשה חשובה? יעקב אומר ליוסף: אַל־נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. הוא מבקש לא להישאר שם אפילו לא לזמן קצר. היו ליעקב כמה סיבות משולבות לכך: הוא ידע שבעתיד האדמה של מצרים תהפוך לכינים ולא רצה שהן יציקו לו. בנוסף, הוא רצה לנוח בשלום בארץ ישראל ולא לעבור מסע תת קרקעי קשה לשם בעתיד כשכל המתים יקומו לתחייה. סיבה נוספת היא שיעקב פחד שהמצרים, שראו כמה ברכה הוא הביא להם, יהפכו את הקבר שלו למקום של עבודה זרה וישתחוו לו. לכן, הפתרון היחיד היה שיוסף ייקח אותו מיד הביתה, ויקבור אותו בארץ כנען.