קרה לכם פעם שהייתם צריכים לקנות משהו ממש דחוף, אבל כשבדקתם בארנק גיליתם שלא נשאר לכם אפילו שקל אחד? תארו לעצמכם שזה בדיוק מה שקרה לכל האנשים במצרים. הרעב הכבד נמשך זמן רב, ולאט לאט כולם הוציאו את כל החסכונות שלהם כדי לקנות אוכל. בהתחלה נגמר הכסף לאנשים העניים, ובסוף גם לאנשים העשירים לא נשאר כלום. המילה וַיִּתֹּם מתארת את המצב הזה, שבו הכסף פשוט הסתיים ונגמר לגמרי. המצרים גם אמרו ליוסף שאָפֵס הכסף שלהם, כלומר שהם לא מסתירים שום מטבע והכל באמת נגמר.
בלי כסף ובלי אוכל, המצרים הגיעו אל יוסף בבקשה לעזרה. הם זעקו אליו וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ, כלומר, בבקשה אל תיתן לנו לגווע ברעב ממש כאן מול העיניים שלך. הם התחננו ואמרו הָבָה לָּנוּ לֶחֶם. בשלב הזה הם כבר לא חיפשו לחם טרי או מיוחד, אלא היו מוכנים להסתפק בכל סוג של לחם פשוט שיוסף ייתן להם, העיקר שיהיה להם מה לאכול. המצרים הסבירו שאמנם אין להם כסף, אבל הם מצאו דרך אחרת לשלם. הם הציעו לתת ליוסף את חיות המשק שלהם במקום כסף, ובתמורה לקבל את המזון שהם כל כך היו צריכים כדי לשרוד.