תארו לעצמכם אונייה ענקית וכבדה מאוד שמונחת על האדמה. כמה מים לדעתכם צריך כדי לגרום לה לצוף? תיבת נח הייתה עמוסה בכל בעלי החיים ובאוכל רב, ולכן היא הייתה כבדה במיוחד. כשהתחיל לרדת הגשם, התיבה לא התחילה לצוף מיד. התורה מספרת לנו שהמבול ירד במשך אַרְבָּעִים יוֹם ברציפות, ביום ובלילה. למה חשוב לציין את זה שוב? כדי להסביר לנו שרק אחרי כל כך הרבה ימים של גשם חזק, המים הגיעו לגובה מספיק שיכול היה בכלל להזיז את התיבה ממקומה.
התהליך הזה קרה לאט ובשלבים. המים ירדו מהשמיים וגם עלו מתוך האדמה. המילים וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ מתארות בדיוק את מה שקרה: קודם כל המים התרבו והצטברו, ואז הכוח האדיר שלהם הצליח לגבור על המשקל העצום של התיבה. המים פשוט הרימו אותה! בשלב הראשון התיבה רק התנתקה מהאדמה והתרוממה מעט, ורק אחר כך, כשהמים המשיכו לעלות, היא התחילה ממש לשוט ולנוע על פני המים.