יצא לכם פעם להסתכל החוצה ולראות רק מים לכל כיוון? אחרי שהגשם החזק של המבול הפסיק לרדת, העולם נראה ממש כמו בהתחלת הבריאה. הכל היה מכוסה במים עמוקים, ורק התיבה הקטנה של נח צפה לה לבד. המילה וַיִּגְבְּרוּ מזכירה גבורה וניצחון, כי המים פשוט ניצחו את האדמה וכיסו אותה לגמרי.
כמה זמן זה נמשך? התקופה של חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם היא בעצם חמישה חודשים שלמים שכוללים בתוכם גם את ארבעים הימים הראשונים שבהם ירד הגשם. האמת היא שמיד אחרי ארבעים הימים האלו, המים כבר התחילו לרדת, אבל זה קרה כל כך לאט שנח ומשפחתו בכלל לא שמו לב. מבחינתם, כשכל ההרים עוד היו מכוסים, היה נראה שהמים עדיין בשיא הכוח שלהם.
תחשבו על זה רגע, איך נח בכלל ידע כמה ימים עברו? הרי השמיים היו מלאים בעננים כבדים ולא היה אפשר לראות את השמש ביום או את הירח בלילה. בדיוק בשביל זה נח החכם הכין מראש כלים מיוחדים למדוד את הזמן, והדליק בתיבה נרות שדלקו ברציפות. בעזרת האור שלהם הוא יכל לטפל בחיות ולדעת בדיוק מתי יום ומתי לילה לאורך כל התקופה הארוכה הזו.