חשבתם פעם כמה קשה זה לארוז הכל לקראת מסע ארוך שבו צריך להציל את עולם החי? ה׳ מסביר לנח בדיוק אילו עופות לקחת איתו לתיבה. ה׳ אומר לנח לקחת גַּם מעוף השמיים. המילה הזאת מקשרת אותנו למה שנאמר קודם, ומלמדת שכשם שנח לקח שבעה זוגות של בהמות טהורות, כך הוא צריך לקחת שבעה זוגות של עופות טהורים. למה הכוונה? לאלו עופות מבויתים שרגילים לחיות בקרבת בני אדם, ולא לעופות דורסים ופראיים.
ה׳ מבקש מנח להביא שבעה זוגות של זָכָר וּנְקֵבָה. בדרך כלל בטבע, זכר אחד יכול להקים משפחה עם הרבה נקבות, אז למה צריך להביא כל כך הרבה זכרים? ה׳ רומז לנח שהזכרים הנוספים נועדו כדי שיוכל להקריב מהם קורבן תודה לה׳ כשיצא מהתיבה, כי קורבנות כאלה מביאים רק מהזכרים.
המטרה של כל האיסוף הזה מופיעה במילים לְחַיּוֹת זֶרַע. ה׳ רוצה לדאוג שתהיה המשכיות לכל סוגי בעלי החיים בעולם אחרי המבול. לכן, נח נדרש להביא רק עופות בריאים וצעירים שיכולים להביא גוזלים לעולם, ולא עופות זקנים, פצועים או חולים. בזכות זה שנח הכניס לתיבה הרבה עופות ובהמות טהורים שמועילים לאדם, היה לו ולמשפחתו הרבה יותר קל להתחיל את החיים מחדש על פני הארץ לאחר המבול, מבלי שיצטרכו לאלף חיות בר מהתחלה.