יצא לכם פעם לעמוד במקום שקט לגמרי, שבו אפשר לשמוע רק את רחש המים? אחרי שהמבול ירד, המאבק של בעלי החיים נגמר והעולם הפך לדומם ושקט. כל יצור שהייתה לו נִשְׁמַת־רוּחַ חַיִּים, כלומר כל יצור ששואף אוויר ונושם, לא הצליח לשרוד. האוויר נכנס ויוצא דרך האף שלנו, ולכן מודגש שהחיים נמצאים בְּאַפָּיו. האף הוא בעצם האיבר המרכזי שמראה על חיים, כי דרכו אנחנו נושמים.
אבל האם באמת הכול נעלם? מסתבר שלא. הוגדר שרק מי שחי בֶּחָרָבָה, כלומר על היבשה, נפגע מהמבול. הדגים שחיים בתוך הים העמוק ניצלו. למה ה׳ שמר עליהם? קודם כל, הם לא צריכים לנשום אוויר בחוץ כמו חיות היבשה. מעבר לכך, הדגים חיו רחוק מבני האדם, ולכן הם לא הושפעו מהמעשים הרעים שלהם ולא קלקלו את דרכם.
המילה מִכֹּל באה ללמד אותנו שחוץ מהדגים, עוד משהו קטן הצליח לשרוד: זרעים של צמחים שנשארו וחיכו לצמוח מחדש. בסוף, המילה מֵתוּ מתארת את הרגע שבו הסערה פסקה לחלוטין. היא לא מתארת את המאבק במים, אלא את המצב הסופי והשקט שהשתרר בעולם.