בראשית, פרק ז׳, פסוק י״ט

יצא לכם פעם לעמוד מול ים סוער או נחל שוצף ולהרגיש כמה כוח עצום יש למים? בשיא המבול, המים הפכו לכוח אדיר שאי אפשר היה לעצור. המילה וְהַמַּיִם מעבירה את המבט שלנו מהתיבה הבטוחה של נח, אל מה שקורה בחוץ. המים לא רק התרבו בכמות שלהם, אלא גָּבְרוּ. המילה הזו מזכירה גבורה, כי המים פעלו כמו גיבור חזק שמנצח את היבשה, עם זרמים חזקים ששטפו ועקרו הכל בדרכם. הכפילות של המילים מְאֹד מְאֹד מראה שהמים הגיעו לגובה המקסימלי, הכי גבוה שאפשר בכלל לדמיין. הם עלו עוד ועוד עד שוַיְכֻסּוּ אפילו את ההרים הגבוהים ביותר, שפשוט נבלעו לחלוטין מתחת למים. בני האדם ובעלי החיים שניסו לטפס אל ראשי ההרים כדי להינצל, גילו שגם לשם המים הגיעו. ולמקרה שמישהו יחשוב שאולי היה מקום אחד שניצל, המילים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם מדגישות שהמבול כיסה את כל העולם כולו, ולא נשאר אפילו הר אחד יבש.