בראשית, פרק ח׳, פסוק ז׳

נסו לדמיין שאתם סגורים בתוך ספינה גדולה במשך חודשים ארוכים, ומסביבכם רק ים סוער. איך תדעו אם כבר בטוח לצאת החוצה? בימי קדם, מלחים היו נעזרים בעופות כדי לבדוק אם יש יבשה קרובה. זה בדיוק מה שנח עושה כאשר הוא וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעֹרֵב. נח בחר דווקא בעורב כי הוא עוף חזק מאוד שיכול לעוף למרחקים ארוכים. אבל העורב לא כל כך עזר לו. במקום להביא סימן ברור, הוא וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב. כלומר, הוא פשוט עף הלוך ושוב. מכיוון שהוא עדיין לא מצא מקום נוח לעמוד עליו, הוא רק יצא מהחלון, הסתובב באוויר סביב התיבה ונח על הגג שלה, בלי להביא לנח שום מידע מועיל. המעוף הסיבובי הזה נמשך עַד־יְבֹשֶׁת הַמַּיִם, כלומר עד שהמים התייבשו והאדמה התחילה סוף סוף לבצבץ החוצה.