יצא לכם פעם לשוט בסירה מתנדנדת במשך זמן רב, ורק לחכות לרגע שבו תרגישו שוב אדמה יציבה מתחת לרגליים? תארו לעצמכם מה הרגישו יושבי התיבה. אחרי חודשים ארוכים של סערות עצומות שבהם התיבה היטלטלה על פני מים אדירים, הגיע סוף סוף הרגע שבו ההרס הסתיים והעולם התחיל להשתקם.
התיבה סוף סוף עצרה. המילה וַתָּנַח מתארת את המנוחה של התיבה, ושימו לב שהיא נשמעת ממש כמו השם של נח. זה קרה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, חמישה חודשים בדיוק אחרי שהתחיל המבול. ה׳ העביר בעולם רוח חזקה מאוד שייבשה את המים במהירות, וכך התיבה יכלה לנחות בשלום. ואיפה היא עצרה? עַל הָרֵי אֲרָרָט. לא מדובר בהר אחד מסוים שקוראים לו אררט, אלא באזור רחב של הרים. כשהמים התחילו סוף סוף לרדת, התיבה פשוט נחה על אחת הפסגות שבאותו אזור הררי.