לנוכח הצלחתו של הכובש האכזר, הנביא מפנה אל ה' תמיהה מוסרית ושואל הַעַל כֵּן, האם זה ראוי וצודק שימשיך להצליח ולאסוף שלל, או שמא יעלה על הדעת שיתחרט ויפסיק לשפוך דם. הכובש נמשל לדייג אשר יָרִיק חֶרְמוֹ, כלומר מרוקן את רשתו מהשבויים והורג אותם כדי לפנות מקום ללכידת עמים חדשים. מנגד, יש המפרשים שהכובש אינו מרוקן את רשתו אלא מחמש ומכין אותה לקראת ציד נוסף. בסופו של דבר, הכובש ימשיך וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם לֹא יַחְמוֹל, ויתמיד במסע ההשמדה ללא כל חמלה על קורבנותיו.
חבקוק, פרק א׳, פסוק י״ז
הַ֥עַל כֵּ֖ן יָרִ֣יק חֶרְמ֑וֹ וְתָמִ֛יד לַהֲרֹ֥ג גּוֹיִ֖ם לֹ֥א יַחְמֽוֹל׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.