יצא לכם פעם לעמוד מול גלים גבוהים וסוערים ולדמיין שמישהו יכול פשוט לצעוד בתוכם? זה בדיוק הציור שעולה כשנזכרים בנס הגדול של קריעת ים סוף. הנביא מתאר את ההצלה של עם ישראל בעזרת המילה דָּרַכְתָּ, שמשמעותה צעידה חזקה ועוצמתית. ה׳ מתואר כמי שמגיע להילחם באויבים כשהוא רוכב על עננים, והם אלו שנקראים כאן בַיָּם סוּסֶיךָ. באותו זמן, המים הרבים והגועשים לא נשארו רגילים, אלא הפכו להיות חֹמֶר כלומר, הם נאספו ונערמו לגובה רב כמו חומות גדולות. כך ה׳ העביר את בני ישראל בבטחה בתוך הים, בזמן שהאויבים שרדפו אחריהם שקעו במצולות ונעצרו לחלוטין.
חבקוק, פרק ג׳, פסוק ט״ו
דָּרַ֥כְתָּ בַיָּ֖ם סוּסֶ֑יךָ חֹ֖מֶר מַ֥יִם רַבִּֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.