וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֨י ב֤וֹא אֲמַצְיָ֙הוּ֙ מֵהַכּ֣וֹת אֶת־אֲדוֹמִ֔ים וַיָּבֵ֗א אֶת־אֱלֹהֵי֙ בְּנֵ֣י שֵׂעִ֔יר וַיַּעֲמִידֵ֥ם ל֖וֹ לֵאלֹהִ֑ים וְלִפְנֵיהֶ֥ם יִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְלָהֶ֥ם יְקַטֵּֽר׃
לאחר הניצחון הצבאי של אמציהו על אדום, הוא מאמץ במפתיע את עבודת האלילים של האומה המנוצחת. הוא מביא עמו ליהודה את אלוהי בני שעיר משום שדרך פולחנם מצאה חן בעיניו. הוא מציב אותם כאלוהיו, משתחווה להם, ועבורם יקטר, כלומר מגיש קטורת מתוך תחושת קרבה ואחווה [ביאור שטיינזלץ].
באשר למילה אדומים, אף על פי שבחלק מהמהדורות המודפסות האות א' מנוקדת בחטף סגול, על פי כתבי היד והמסורה יש לנקד אותה בחטף פתח, כפי שהיא מופיעה פעם נוספת בהמשך הספר [מנחת שי].
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיוהתחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.
