לאחר שאמציהו מציית לדברי הנביא, הוא משלח חזרה את שכירי החרב ששכר. הפעולה וַיַּבְדִּילֵם משמעותה שאמציהו הפריד את חיילי אפרים מתוך שורות אנשי יהודה [מצודת דוד], ושלח אותם לָלֶכֶת לִמְקוֹמָם.
הדחתם מהמערכה עוררה את זעמם, ועל כך נאמר וַיִּחַר אַפָּם. הפרשנים מסבירים כי החיילים חשו עלבון צורב וביזיון מכך שהושבו לביתם מבלי להשתתף במלחמה. הסיבה לכעסם הממוקד בִּיהוּדָה נבעה ממחשבתם כי בני יהודה הם אלו שמיחו בפני המלך ושכנעו אותו שלא לצאת עמם לקרב, מתוך שנאה כלפיהם [מלבי"ם]. לפיכך, הם עזבו את המקום וַיָּשׁוּבוּ לִמְקוֹמָם בָּחֳרִי־אָף.