אנשי הצבא המזוינים, שהם הֶחָלוּץ, הפגינו ציות מלא וויתרו על כל מה שלקחו במערכה. הם שחררו מידם את בני האדם שנלקחו בשבי, שהם הַשִּׁבְיָה, ואת הרכוש והשלל, שהוא הַבִּזָּה. הלוחמים עזבו הכל מידם, ובמעשה וַיַּעֲזֹב הניחו את השבויים והרכוש לִפְנֵי הַשָּׂרִים והקהל. בכך הם העבירו את האחריות המלאה לידי ההנהגה, והשאירו להם את ההחלטה לעשות בשלל ובשבויים כטוב בעיניהם.
דברי הימים ב, פרק כ״ח, פסוק י״ד
וַיַּעֲזֹ֣ב הֶחָל֗וּץ אֶת־הַשִּׁבְיָה֙ וְאֶת־הַבִּזָּ֔ה לִפְנֵ֥י הַשָּׂרִ֖ים וְכׇל־הַקָּהָֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.