דברי הימים ב, פרק כ״ח, פסוק ט״ו

II Chronicles 28:15Sefaria

וַיָּקֻ֣מוּ הָאֲנָשִׁים֩ אֲשֶׁר־נִקְּב֨וּ בְשֵׁמ֜וֹת וַיַּחֲזִ֣יקוּ בַשִּׁבְיָ֗ה וְכׇֽל־מַעֲרֻמֵּיהֶם֮ הִלְבִּ֣ישׁוּ מִן־הַשָּׁלָל֒ וַיַּלְבִּשֻׁ֣ם וַ֠יַּנְעִל֠וּם וַיַּאֲכִל֨וּם וַיַּשְׁק֜וּם וַיְסֻכ֗וּם וַיְנַהֲל֤וּם בַּֽחֲמֹרִים֙ לְכׇל־כּוֹשֵׁ֔ל וַיְבִיא֛וּם יְרֵח֥וֹ עִיר־הַתְּמָרִ֖ים אֵ֣צֶל אֲחֵיהֶ֑ם וַיָּשׁ֖וּבוּ שֹׁמְרֽוֹן׃ {פ}

מנהיגי ממלכת ישראל, אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת במפורש קודם לכן, מבינים כי שבויי יהודה הם בני עמם ויוזמים מהלך מוסרי למענם. הם לוקחים את השבויים תחת חסותם, וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה, במטרה להיטיב עמם ולספק את צורכיהם. את אלו שנותרו ללא לבוש, וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם, הם מלבישים מן השלל, וַיַּנְעִלוּם בנעליים, מאכילים, משקים, וַיְסֻכוּם ומושחים את גופם בשמן. את המסע הם מובילים בעדינות, וַיְנַהֲלוּם, ומרכיבים על חמורים לְכָל כּוֹשֵׁל שחלש והתקשה בהליכה. כך הם משיבים אותם ליריחו, הנקראת עִיר הַתְּמָרִים על שם העצים הרבים שגדלו בה, ומשאירים אותם אֵצֶל אֲחֵיהֶם משבט יהודה בטרם ישובו לשומרון.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.