סיומה של העלאת הקורבנות מלווה בהשתחוויה המונית של המלך והעם, כחלק מטקס ההקדשה המחודש של בית ה' [ביאור שטיינזלץ]. הפעולה הפיזית של ההשתחוויה מפורשת במילה כָּרְעוּ, שמשמעותה היא נפילה של הנוכחים על ברכיהם [מצודת ציון].
בהיבט המסורת והדקדוק של קריאת הפסוק, הצירוף וְכָל־הַנִּמְצְאִים נקרא עם שני שוואים רצופים (באותיות מ' ו-צ'). בנוסף, בחלק מן הספרים המילה "וכל" מסומנת בטעם (מתג), וזאת על אף שהיא מחוברת במקף למילה שאחריה [מנחת שי].