המלך והשרים ציוו על הלוויים להלל את ה' בְּדִבְרֵי דָוִיד וְאָסָף הַחֹזֶה, בין אם הכוונה למזמורי התהילים הכלליים שחיברו ובין אם למזמור הספציפי "הודו לה' קראו בשמו". אסף מכונה הַחֹזֶה משום ששימש כחוזה של דוד וחיבר את שירתו מתוך השראה של רוח הקודש. שירת הלוויים התעצמה עַד־לְשִׂמְחָה, מצב של דבקות עמוקה בה' שגרם לשמחה לפרוץ ולהתפשט בקרב כל הנוכחים. בתגובה להתרגשות ולשמחה, הקהל הגיב בהכנעה גופנית: תחילה וַיִּקְּדוּ, כלומר הרכינו את ראשם, ולאחר מכן וַיִּשְׁתַּחֲווּ והשתטחו ארצה לחלוטין.
דברי הימים ב, פרק כ״ט, פסוק ל׳
וַ֠יֹּ֠אמֶר יְחִזְקִיָּ֨הוּ הַמֶּ֤לֶךְ וְהַשָּׂרִים֙ לַלְוִיִּ֔ם לְהַלֵּל֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּדִבְרֵ֥י דָוִ֖יד וְאָסָ֣ף הַחֹזֶ֑ה וַֽיְהַלְלוּ֙ עַד־לְשִׂמְחָ֔ה וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.