תארו לעצמכם שאתם מנהיגים של עם שלם, ויש הוצאה גדולה שכולם צריכים להשתתף בה. איך הייתם עוזרים לאנשים שלכם? המלך מחליט לעשות מעשה מאוד מיוחד ונדיב. הוא לוקח על עצמו את האחריות לשלם על הקרבנות של כל הציבור בבית המקדש, ודואג שלא יחסר דבר.
המלך נותן וּמְנָת, כלומר מתנה, מִן־רְכוּשׁוֹ, שזה אומר מתוך הנכסים והכסף הפרטי שלו. התרומה הזו נועדה לקנות את לְעֹלוֹת הַבֹּקֶר וְהָעֶרֶב, שהם הקרבנות הקבועים שמקריבים בכל יום, וגם את וְהָעֹלוֹת לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמֹּעֲדִים, שהם הקרבנות המיוחדים שמוסיפים בימי שבת, בראשי חודשים ובחגים. המלך בחר לתת את התרומה הגדולה הזו מכל הלב, פשוט כדי להקל על העם ולחסוך מהם את ההוצאה הכלכלית הכבדה.