המלך לקח על עצמו לממן את הקרבנות הציבוריים המוקרבים בבית המקדש. הוא העניק מתנה, וּמְנָת, מִן־רְכוּשׁוֹ הפרטי ומנכסיו כדי לממן את קרבנות התמיד, לְעֹלוֹת הַבֹּקֶר וְהָעֶרֶב, וכן את קרבנות המוספים, וְהָעֹלוֹת לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמֹּעֲדִים. התנדבות זו נעשתה ברצון כדי להקל את העול הכלכלי מעל העם. עם זאת, מאחר שקרבנות אלו מחויבים לבוא מקופת הציבור, יש המסבירים כי המלך השתמש בכספים שגבה מהעם והפכו לחלקו ולרכושו, וכך נשמר מעמדם כקרבנות שנקנו מכספי הציבור.
דברי הימים ב, פרק ל״א, פסוק ג׳
וּמְנָת֩ הַמֶּ֨לֶךְ מִן־רְכוּשׁ֜וֹ לָעֹל֗וֹת לְעֹלוֹת֙ הַבֹּ֣קֶר וְהָעֶ֔רֶב וְהָ֣עֹל֔וֹת לַשַּׁבָּת֖וֹת וְלֶחֳדָשִׁ֣ים וְלַמֹּעֲדִ֑ים כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.