יצא לכם פעם לבנות מגדל גבוה מקוביות? בטח שמתם לב שתמיד חייבים להתחיל מהבסיס שנמצא למטה כדי שהמגדל יהיה יציב. בדיוק כך עשו בני ישראל כשהביאו את המתנות מהשדות שלהם אל בית המקדש עבור הכוהנים והלויים. הם התחילו להביא את התבואה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי, שהוא חודש סיוון, ממש בתחילת הקציר. התבואה הראשונה שהם הביאו הייתה הבסיס לערימות הגדולות, ולכן נאמר שהם הֵחֵלּוּ הָעֲרֵמוֹת לְיִסּוֹד. המילה לְיִסּוֹד מגיעה מעולם הבנייה. כמו שלכל בית יש יסוד, שהוא החלק הראשון והתחתון שבונים, כך התבואה הראשונה הייתה היסוד שעליו נבנו ערימות המזון. במשך כל הקיץ הם המשיכו להביא עוד ועוד תרומות, עד שהגיעו אל וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, שהוא חודש תשרי. בחודש הזה מסתיים איסוף התבואה מהשדות, ואז בני ישראל כִּלּוּ, כלומר סיימו לגמרי לאסוף ולבנות את הערימות הגדולות.
דברי הימים ב, פרק ל״א, פסוק ז׳
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִשִׁ֔י הֵחֵ֥לּוּ הָעֲרֵמ֖וֹת לְיִסּ֑וֹד וּבַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֖י כִּלּֽוּ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.