דברי הימים ב, פרק ל״א, פסוק ו׳

II Chronicles 31:6Sefaria

וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל וִיהוּדָ֗ה הַיּוֹשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָה֒ גַּם־הֵ֗ם מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן וּמַעְשַׂ֣ר קׇֽדָשִׁ֔ים הַמְקֻדָּשִׁ֖ים לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֵבִ֕יאוּ וַֽיִּתְּנ֖וּ עֲרֵמ֥וֹת עֲרֵמֽוֹת׃ {ס}

קרה לכם פעם שרציתם לתת מתנה למישהו שאתם מאוד אוהבים, ומרוב התלהבות הבאתם הרבה יותר ממה שתכננתם בהתחלה? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. הם הרגישו התעוררות גדולה בלב ואהבה עצומה לקרבה אל ה', ולכן הם החליטו לתרום בנדיבות מיוחדת. בדרך כלל היו מביאים תרומות מהצומח, אבל הפעם גַּם־הֵם רצו להוסיף והביאו אפילו בעלי חיים. בדרך כלל, כשמביאים בעלי חיים למעשר, הבעלים בעצמם אוכלים חלק מהבשר, אבל הפעם הם החליטו לוותר ונתנו את כל הבשר לכהנים וללויים. בנוסף, הם הביאו וּמַעְשַׂר קָדָשִׁים. כלומר, הם הפרישו מעשר אפילו מרכוש שכבר הוקדש לה', למרות שעל פי ההלכה הם בכלל לא היו חייבים לעשות את זה. את כל השפע האדיר הזה הם הֵבִיאוּ לירושלים, וַיִּתְּנוּ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת. המילה חוזרת על עצמה פעמיים כדי להדגיש בפנינו את הכמות העצומה. התבואה והפירות נאספו להרים של ממש. הנדיבות של העם הייתה כל כך גדולה, עד שהם הביאו הרבה יותר ממה שהלויים היו צריכים באמת.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.