בעקבות חזרתו בתשובה, מנשה מטהר את המקדש וירושלים מעבודה זרה. הוא מסיר מבית ה' אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וְאֶת־הַסֶּמֶל, וכן את כל המזבחות שבנה בהר הבית וברחבי העיר. עם זאת, פעולת הביעור לא הייתה מושלמת, שכן הוא רק השליך את הפסילים אל מחוץ לעיר, ולכן נאמר וַיַּשְׁלֵךְ חוּצָה, מבלי לשבר או לגנוז אותם מעין כל. חוסר השלמה זה הוביל לתוצאה קשה, כאשר בנו אמון נכשל לאחר מכן, לקח את הפסילים מאותו מקום שבו השליכם אביו וחזר לעבוד אותם.
דברי הימים ב, פרק ל״ג, פסוק ט״ו
וַ֠יָּ֠סַר אֶת־אֱלֹהֵ֨י הַנֵּכָ֤ר וְאֶת־הַסֶּ֙מֶל֙ מִבֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וְכׇל־הַֽמִּזְבְּח֗וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֛ה בְּהַ֥ר בֵּית־יְהֹוָ֖ה וּבִירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיַּשְׁלֵ֖ךְ ח֥וּצָה לָעִֽיר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.