דברי הימים ב, פרק ז׳, פסוק ז׳

II Chronicles 7:7Sefaria

וַיְקַדֵּ֣שׁ שְׁלֹמֹ֗ה אֶת־תּ֤וֹךְ הֶחָצֵר֙ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י בֵית־יְהֹוָ֔ה כִּי־עָ֤שָׂה שָׁם֙ הָעֹל֔וֹת וְאֵ֖ת חֶלְבֵ֣י הַשְּׁלָמִ֑ים כִּֽי־מִזְבַּ֤ח הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה שְׁלֹמֹ֔ה לֹ֣א יָכ֗וֹל לְהָכִ֛יל אֶת־הָעֹלָ֥ה וְאֶת־הַמִּנְחָ֖ה וְאֶת־הַחֲלָבִֽים׃

תארו לעצמכם שאתם מארגנים סעודה ענקית וחשובה, ופתאום מגלים שהשולחן שלכם פשוט קטן מדי לכל הכיבוד. מה עושים? משהו דומה קרה לשלמה המלך בחגיגה המרגשת של חנוכת בית המקדש. עם ישראל הביא כמות עצומה של קרבנות, והמזבח הרגיל פשוט לֹא יָכוֹל לְהָכִיל, כלומר לא היה מסוגל להחזיק את כל השפע הזה. היו שם המון קרבנות, כמו הָעֹלָה, שזהו קרבן שמועלה בשלמותו לה׳, וגם הַחֲלָבִים, שהם חלקי השומן המיוחדים של קרבנות השלמים. אז איזה פתרון מצא שלמה? הוא עשה פעולה יוצאת דופן: וַיְקַדֵּשׁ שְׁלֹמֹה אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר. הוא לקח את חצר הכהנים והפך את הרצפה שלה לקדושה, ממש כמו המזבח עצמו! כך, באופן חד פעמי ולכבוד האירוע הגדול, היה אפשר להקריב את הקרבנות ישירות על רצפת החצר, וכך נוצר מספיק מקום לכולם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.