נסו לדמיין את האירוע הכי עמוס ושמח שהייתם בו, ואז תכפילו אותו פי כמה וכמה. כששלמה המלך סיים לבנות את בית המקדש, חגיגות הפתיחה המיוחדות השתלבו יחד עם החגים של חודש תשרי. כשהכתוב מזכיר אֶת הֶחָג, הכוונה היא לחג הסוכות. בגלל השמחה הגדולה על המקדש החדש, העם המשיך להביא המון קרבנות במשך שִׁבְעַת יָמִים של חג הסוכות עצמו, רק כדי לכבד ולחגוג את חנוכת הבית של ה'.
לאירוע ההיסטורי הזה הגיע קָהָל גָּדוֹל מְאֹד. זו הייתה התאספות עצומה של בני ישראל שגרו אז בכל השטח הרחב של הממלכה. מאיפה כולם הגיעו? ממש מכל הקצוות. מהגבול הצפוני ביותר, מאזור שנקרא מִלְּבוֹא חֲמָת שהוא הכניסה לעיר חמת שבצפון, ועד לגבול הדרומי של הממלכה, מקום שנקרא עַד נַחַל מִצְרָיִם. כולם עזבו את הבתים שלהם ובאו יחד לחגוג ולשמוח בבית המקדש.