יצא לכם פעם להשתתף בחגיגה שנמשכת שבועיים שלמים? כשסיימו לבנות את המקדש, השמחה הייתה כל כך גדולה שהיא חיברה שני אירועים שונים לרצף אחד ארוך. בהתחלה, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים, כלומר העם חגג שבעה ימים מיוחדים ממש לפני חג הסוכות. מיד לאחר מכן התחיל סוכות, ובו חגגו וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים, שהם שבעת ימי החג עצמו. רק אחרי ארבעה עשר ימים של שמחה, וַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת, הם התכנסו לחגוג את חג שמיני עצרת בדיוק כפי שהתורה מצווה.
אבל רגע, אם חוגגים שבעה ימים ממש לפני סוכות, זה אומר שיום הכיפורים יוצא בדיוק באמצע המסיבה! מה הם עשו? באופן נדיר מאוד, ורק בגלל שקיבלו הוראה מפורשת מנביא, העם לא צם באותה שנה ביום הכיפורים. במקום לצום, הם אכלו, שתו והקריבו קרבנות. למרות שזה נשמע מפתיע לא לצום ביום כיפור, ה׳ הסכים עם המעשה שלהם, ואפילו נשמע קול מיוחד מהשמיים שהכריז כי כל מי שהשתתף בחגיגות האלה יזכה לחיי העולם הבא.